"השד שנגלה בגופי", ג'ני גורודצקי
סיפורים אישיים של אנשים יכולים לשנות את דרכי החשיבה שלנו ולעיתים אף את החיים. הכירו את ג'ני גורודצקי, בת 40 מנתניה, נשואה ואמא לשתי בנות.
פוסט אחד שקראה בפייסבוק, נגע בה וגרם לה לעשות משהו שהציל את חייה.
על הגילוי המפתיע של מחלת הסרטן, על ההתמודדות עם המחלה, ועל המסר החשוב אותו היא מעבירה בספר שכתבה, בכתבה שלפניכן.
ספרי קצת על עצמך, מי את ומהיכן?
"מרגע שסיימתי תואר בכלכלה נשאבתי לתחום הביטוח הפנסיוני והפרטי. עבדתי כחשבת קצבאות, טיפלתי בתביעות בריאות של המבוטחים וכך במשך 15 שנים, כמו כולנו, חייתי במרתון אינטנסיבי של העולם המודרני.
עד שהגיע הרגע שהרגשתי שמשהו לא כשורה.
באותה העת עוד לא ידעתי במה מדובר, אבל אינטואיטיבית הרגשתי שאני חייבת לעצור לרגע ולבדוק מהו הקול הפנימי הזה בתת המודע שזועק בהחלטיות שעליי לקחת פסק זמן.
לקחתי פסק זמן.
עזבתי את מקום העבודה שלא השאיר מקום ל״הפסקות ובירורים״ מהסוג הזה, ופתחתי עסק קטן מהבית.
כיום אני עוסקת בעיצוב לבית בעבודת יד ועיצוב תכשיטים ומגשימה את עצמי כיד הדמיון".
כיצד גילית על המחלה?
"בחודש אוקטובר האחרון, חודש המודעות לסרטן השד, נתקלתי בפוסט של אישה צעירה שלא עונה לאף קריטריון שמכתיבים לנו בנוגע למחלה.
היא היתה מתחת לגיל 50 ,לא היתה לה היסטוריה של סרטן השד במשפחה ולא היו שום סימפטומים למחלה. הפוסט הזכיר לי שקבעתי בעבר תור לבדיקת הממוגרפיה, אך לא ניגשתי להבדק ממספר סיבות.
מצד אחד הרופא סבר שחבל על הקרינה, שאין לי שום סיבה לבצע את הבדיקה והדבר מיותר לחלוטין. הייתי מספיק אסרטיבית בשביל להתעקש על ההפניה, אך לא מספיק אחראית לבצע את הבדיקה בפועל, כי הרי הרופא התעקש שזה מיותר, אין לי מה לדאוג וחבל לבזבז על בדיקה מיותרת זמן יקר, לא?
בעקבות הפוסט של אותה האישה, ניגשתי להבדק, המילים של הרופאה שבישרה לי את תוצאות הביופסיה מצלצלות אצלי עד היום:
״הצלת את עצמך שבאת עכשיו״, היא אמרה".
מה הביא אותך לכתוב את הספר?
"בזמן הטיפולים נפלה בחלקי הזכות לקחת חלק במאמצים של העמותה ״אחת מתשע״, הפועלת למען נשים שמחלימות מסרטן השד, להורדת גיל הממוגרפיה בעשור, לגיל 40. התראיינתי לכאן 11, לחדשות ואללה, לגלגלצ.
יום אחד פשוט ניסיתי לתאר מצב היפוטטי: אם הייתי נוסעת לעבודה בשבע וחצי בבוקר, רגע לפני שהיום שלי התחיל ורגע לפני שלגמתי מהקפה שלי, ומישהי ברדיו היתה מדברת על נושא כה מרתיע כמו סרטן, הייתי לוקחת מזה משהו או שהייתי מעבירה את הערוץ? והבנתי שזה לא מה שישפיע או יעזור.
והתחלתי לכתוב.
עכשיו בטח תשאלו את עצמכן, למה שמישהי תקרא את הספר אם הנושא כה מרתיע? ואני מסכימה.
לכן, בכתיבת הספר ניסיתי כמה שאפשר להפוך את הספר לקליל תוך שילוב עם הרבה הומור. משיחה שערכתי עם הקוראות, הוא אינו מעיק ולא מדכא, זו לא היתה המטרה שלו בכל מקרה.
הספר נכתב בשאיפה להגביר את המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם בקרב נשים צעירות ולשפוך אור על החוויה, אבל בצורה כזו שלא תשאיר טעם מר בפה".
היום אני בריאה, יצאתי מזה תוך מספר חודשים בזכות הגילוי המוקדם.
לאיזה קהל את פונה בספר שכתבת?
"זהו ספר נשי בעיקר, הוא לא מדבר רק על סרטן, יש בו גם הרבה סוגיות מחיי היומיום שלנו שאני בטוחה שחלק גדול מהנשים יוכלו להזדהות עימן ואף לצחוק עליהן".
מה מייחד את הספר שלך?
"זהו סיפור אישי הנוגע לחיי נשים רבות. המטרה העיקרית של הספר היא להעביר את המסר שסרטן השד הוא לא כל כך נורא, אם מגלים אותו בזמן. מה שנורא זה לחיות איתו בלא מודע. ויש כל כך הרבה דברים שלא מגלים לנו, ורק מי שמתבשל בדייסה הזו מגלה אותם".
עם איזה אתגרים יומיומיים את מתמודדת?
"האתגר הכי גדול מבחינתי זה לחיות עם המחשבה שזה יכול לקרות למישהו קרוב. אני אדם אופטימי מטבעי ותמיד רואה את חצי הכוס המלאה, אך להדחיק מחשבות שליליות זה תמיד מאתגר במיוחד".
מה נותן לך השראה?
"כל דבר סביבי יכול להוות לי להשראה, אם זה תמונה שראיתי, שיר ששמעתי, הבנות שלי הרבה פעמים מהוות לי השראה, נשים חזקות מהוות לי השראה, כל דבר שמעשיר את עולמי".
טיפ לנשים אחרות?
"תני קרדיט לאינטואיציה שלך, לקול הפנימי שלך , ואם את מרגישה שמשהו חריג , זניח ושולי ככל שייראה לך, קחי אחריות על עצמך – על בריאותך, על חייך, כי אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומך".
פתגם שמנחה אותך?
"זה לא בדיוק פתגם, אלא כמה שורות מאחד השירים שמופיעים בספר, אבל זו הדרך שלי לראות תמיד את חצי הכוס המלאה:
״מאמינה בכל גופי,
בכל פיסת נשימתי,
גם סערה בסוף חולפת,
גם אור של שמש הפכפך.״
מה בעתיד – לאן היית רוצה לקחת את זה?
"הייתי רוצה לתת יד בכל מאמץ בהגברת המודעות למשקל העצום לגילוי המוקדם. אני לא נזקקתי לטיפולי הכימותרפיה בזכות הגילוי המוקדם, והייתי רוצה להעביר לכל אישה בארץ את המסר של הספר, כי ניסיון אחד טוב מאלף דעות שנולדו מדמיון".
איפה ניתן לרכוש את הספר?
יש לי אתר שמאגד בתוכו את כל הדברים שאני עוסקת בהם בתקופה האחרונה, גם הספר מופיע באתר וזוכה להקדשה אישית לכל אישה ואישה.
קטע קצר מהספר שאשמח לשתף:
״׳ברצינות? דווקא בתור שלי תקלות?׳ אני שואלת אחת מהן בציפייה לקבל הנחיות להמשך. ׳תמתיני במסדרון והטכנאי בינתיים ינסה לסדר אותו׳ היא עונה לי ובורחת מהחדר.
אני יוצאת מהחדר בעודי לובשת חלוק דהוי שבחרתי בקפידה מבין עשרות חלוקים דהויים אחרים שהציע לי מדף החלוקים בחדר ההלבשה ומתיישבת במסדרון. נשים וגברים עוברים לידי. אני יושבת נבוכה, לבושה בחלוק וג'קט עור מעליו בעודי אוחזת את החולצה בידיי, כשאני מדמיינת איך המכשיר המקולקל ינסה עליי את ביצועיו לאחר התיקון בטיפול ההקרנה הראשון שלי כשאין לי מושג למה לצפות או למה להשוות את טיב ביצועיו.״
לאתר הבית של ג'ני גורודצקי לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
כתבות נוספות שיעניינו אותך
עובדים מהבית – איך לעבוד נכון מהבית ולהתכונן ליום שאחרי?
