סיון דנגור - הום סטיילינג והלבשת הבית
את דרכה המקצועית התחילה כמדריכת שיקום עם אוכלוסיות קשות יום בקהילה – מכורים לשעבר, עבריינים, נוער במצוקה ובוגרים עריריים הסובלים מפיגור קל ובעיות נפשיות. תוך מספר שנים גילתה כי ידה קצרה ואין באפשרותה לסייע כפי שציפתה, עובדה שיצרה תסכול וקושי רב. לאחר קבלת החלטה משמעותית בחייה הסבה את עבודתה לתחום עיצוב הפנים והקימה עסק בתחום. הכירו את סיון דנגור, מעצבת פנים מעוררת השראה, משתפת בראיון על השינוי הגדול שעברה בתעסוקתה, על ההגשמה העצמית בתחום עיצוב הפנים ועל הפרויקט המרהיב בסגנון האקלקטי שעיצבה לאחרונה.
"שמי סיון דנגור, בת 38, נשואה לעמית ואמא ליואב וגילי. לאחר שסיימתי את לימודי תואר ראשון בחוג למדעי ההתנהגות בחטיבת קרמינולוגיה במכללה למינהל, עסקתי כמדריכת שיקום עם אוכלוסיות קשות יום בקהילה. לאחר כמה שנות עבודה בתחום והרבה נחישות ונכונות לעזור לכולם, ראיתי כי ברוב המקרים אין לרשויות הרווחה והסעד תקציבים מספיקים בכדי לתת מענה רחב לחלשים. אם הזמן הבנתי שאני יכולה לסייע, להקשיב, לחבק אך שאין ביכולותיי להציל את כל העולם, מה שייצר אצלי תסכול וקושי בעבודה", משתפת סיון.
למה החלטת לפנות אל תחום עיצוב הפנים ואיך נכנסת לתחום?
"באותה התקופה בחיי, תקופה בה הקמתי את המשפחה שלי, התחלתי להתעניין בעיצוב פנים, תחום שהייתי מחוברת אליו עוד מהבית והשורשים. אמי נהגה לעצב את ביתנו, להזיז, לשנות, לאלתר והעיצוב, האסתטיקה והיופי היו מאוד מהותיים ודומיננטיים בחיי.
למעשה דריסת הרגל הראשונה שלי בעולם עיצוב הפנים הייתה בשנת 2008 כשהתחלתי ללמוד בסטודיו בי 6 בתל אביב, אלו היו לימודי תעודה של שנה וחצי בערך.
לקראת סוף הלימודים הייתי צריכה להגיש פרויקט גמר שבחרתי לעצב. הפרויקט היה פרויקט ירוק וידידותי לסביבה, בתקופה ההיא כל המודעות של בניה ירוקה רק החלה להתפתח ולתפוס תאוצה בארץ. הפרויקט היה מקסים ומכל מיני סיבות החלטתי לשנות לי את הפרויקט, אז כבר הייתי בהריון בסיכון, ולא הצלחתי להגיש את הפרויקט.
ההיריון, הלידה והאימהות החדשה הביאו אותי לעוד מקפצה בדרכי המקצועית, עוד שינוי והסתכלות אחרת על החיים. לפתע כל מה שעניין אותי לפני הלידה כבר נעשה פחות חשוב מאשר לגדל ילדה קטנטונת מקסימה. נשארתי בבית בחופשת לידה ארוכה ולאחר החופשה מצאתי את עצמי עובדת בדיאדה סניף בן גוריון בתל אביב.
שלוש שנים לאחר מכן משהו בי התחיל להתגעגע לעולם העיצוב. זו הייתה תקופה שכבר הייתי אמא לילד שני והתחלנו לבנות בית בקיבוץ. המעבר מתל אביב לקיבוץ הביא אתו עוד הרבה שינויים ומשמעויות .ואני זוכרת ששוב הייתי במחשבה של איך אני בונה את עצמי מחדש ומה אני רוצה לעשות שאהיה גדולה?
הייתי בחיפוש עצמי ארוך בתחום הקריירה ,ואז נפל האסימון!!
בניתי את ביתי בקיבוץ שאני המעצבת של הבית. תוך כדי למדתי הום סטיילינג בסטודיו בי 6 בחיפה. למעשה לאורך כל התכנון השתדלתי להתערב בתכניות האדריכליות, במטרה שתהיה השפעה ניכרת על האווירה וההרגשה בבית החדש. המחשבה להכניס לבית נשמה וחמימות לא עזבה אותי לרגע .הרגשתי שאם אני לא יהיה מעורבת בעיצוב בכל רגע נתון ,לא אוכל ליצור את הבועה והחמימות שאליה אני שואפת. התחושה שליוותה אותי הייתה שאני עוברת למקום חדש ושבטח יקח זמן לכולנו להתאקלם, אז שלפחות בבית החדש, נרגיש חם ובטוח.
וכך הכל קרה, התחילו לפנות אלי הרבה חברים שאהבו מאוד את העיצוב וההלבשה וכך התחלתי להלביש בתים לחברים ומשם זה כבר צמח, גדל והתרחב לעסק".
תארי את העסק שהקמת – איך התפתח לאורך הזמן?
"העסק שהקמתי הוא עסק להום סטיילינג והלבשת בתים, הרעיון הוא לאפשר לכל מי שאוהב עיצוב ומעוניין לייצר אווירה בבית/עסק /קליניקה, להרשות לעצמו ולעשות זאת. כן להעז ולפנות לייעוץ, הכוונה וליווי. המסר שלי הוא שכדי להשתמש בשירותיו של איש מקצוע בתחום העיצוב, מאשר לעשות טעויות שגוררות עוד טעויות ואז לשלם מחיר כפול.
ניתן לעצב בית בכל מגבלה ובכל תקציב, ושההשקעה בבית או בעסק, מייצרת תחושה טובה, אווירה נעימה, השפעה על בריאותנו ועל מצב רוחנו. הבית הוא זה שמכיל אותנו ושם אנו מבלים את מרבית זמנינו. לכן השקעה בהלבשה ועיצוב ,הינה השקעה חשובה שהיא לטווח ארוך ואינה בהכרח מותרות!".
החזון של העסק שלי הוא יצירת עסק משגשג ואיכותי שמושך אליו לקוחות פוטנציאליים ,שיביאו איתם עוד ועוד לקוחות שיזדקקו לשירותיי, כך שאוכל להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולהתפרנס בכבוד".
מהם השירותים שאת מציעה ללקוחותיך?
"השירותים שאני מציעה ללקוחותיי הינם ייעוץ והכוונה, התאמת סגנון, פתרונות ותכניות נגרות ואחסון, בחירת טקסטיל, צבעים ,טפטים, חידוש רהיטים .התמחות בתאורה (שתהיה לא רק יפה אלא גם פרקטית וחסכונית). הכוונה וייעוץ בבחירת מטבחים, קרמיקה, סניטרים ועוד. יש לי סטודיו שבו אני מחזיקה בדי ריפוד מיוחדים, ניתן גם לרכוש דרכי בדים המתאימים לריפוד כורסאות, ספסלים, כריות ווילונות. בנוסף, ניתן להתרשם גם מחומרים ודוגמאות שונות של הלבשה שיש אצלי בסטודיו, מה שיוצר תחושתיות ועוזר ללקוח להבין ולדמיין מה הולך להיות ולהשתנות וגם לבחור את הסגנון האישי שלו".
מה הסגנון שמייחד אותך?
"הסגנון שמייחד אותי הוא אקלקטיות, אני שואבת אינפורמציה והשראה מהרבה פריטים, קישוטים, תרבויות וחומרים שעובדים טוב יחד, ומשלבת אותם בצורה הרמונית יחד בחלל".
לאיזה קהל את פונה?
"קהל היעד שלי הם לקוחות בוגרים בכל הגילאים, בעלי דירות, בתים פרטיים, עסקים, משרדים, קליניקות וכו', ובפרט אנשים שאוהבים אסתטיקה ועיצוב ומאמינים כמוני שכל בית ראוי להראות טוב ושיהיה בו נעים לחיות. רוב האנשים שמתעניינים בעיצוב בתים, לא בהכרח מרשים לעצמם לעשות שינוי אמיתי בביתם מתוך חשש לשנות, לטעות, הפחד מהשקעה כספית גדולה. לאותם האנשים אני אומרת, שלא יתנו לחששות להשאיר את חלומם במצב של פנטזיה או חלום, שהלבשת בית היא ברת מימוש ויכולה להיעשות בכל שלב ובכל תקציב נתון".
כיצד את מתמודדת עם התחרותיות בתחום?
"בארץ ישנה תחרות רבה כמו בכל תחום. לעיתים השוק רווי וכל אחד שיודע להתאים כיסא לשולחן יכול לומר שהוא מלביש, לכן זה תחום פרוץ מעט. אני משתדלת להתמקד בעשייה ובעבודה שלי ולקחת השראה מהלקוחות שלי וההתרשמות שלי מהצרכים שלהם. האינטואיציה היא מה שמכוונת אותי לפרויקט העיצובי וההקשבה ללקוח מובילה אותי לתוצאה הסופית, כך שבאופן כללי פחות עסוקה במה שקורה בחוץ ומה אחרים עושים לכן איני מרגישה בתחרות. כמובן שאני תמיד אוהבת לראות פרויקטים יפים של מלבישים אחרים ולפרגן, וחוץ מזה שאמונתי היא שיש מקום לכולם".
מהיכן את שואבת את ההשראה שלך?
"את ההשראה שלי אני שואבת מחנויות מיוחדות, תערוכות עיצוב גדולות בארץ ובעולם, למשל תערוכה עיצוב מאוד מרשימה שאני מבקרת בה, התערוכה נקראת Mobila de Salon, מתקיימת אחת לשנה במילאנו ואי אפשר להישאר אדיש למה שמוצג שם. בנוסף, ישנן תערוכות טפטים גדולות בגרמניה ותערוכות עיצוב בסין, לשם עוד לא הגעתי.
אך את ההשראה הכי גדולה אני מקבלת מהלקוחות שלי. כל לקוח מביא אתו משהו אחר, איזשהו רצון או משאלה, אני זורמת אתו בתהליך ולפעמים מתמונה או פסל קטן שהם שמרו איתם ורוצים לשלב בביתם, אני מקבלת את רוב ההשראה וזה משליך על העיצוב בחלל".
עם אילו אתגרים יומיומיים את מתמודדת בעבודתך?
"האתגרים היומיומיים שאני מתמודדת בעסק הם בעיקר קשורים למשמעת עצמית. אני אדון לעצמי ולכן אני חייבת סדר יום שמנוהל נכון ואינו סוטה מהרשימה. נורא קל להתפתות ליום חופש אבל חשוב לעבוד בצורה מאורגנת ולפי לו"ז ידוע מראש".
מה לדעתך מייחד את הקהל הישראלי?
"הקהל הישראלי מאוד פתוח, מעז, דיי מודרני ומתעניין בעולם העיצוב. רוב הלקוחות הישראלים כן מודעים לעולם העיצוב ומבינים שהוא חשוב ונחוץ לבית, גם בקרב אוכלוסיות שונות שבעבר היו סגורות יותר לשירותים אלו".
פתגם שמנחה אותך?
"יש לי שני פתגמים שמנחים אותי ונותנים לי הרבה דרייב וכוח להמשיך וליצור בשלמות ובאהבה:
הראשון – 'אין מקום כמו הבית, הבית הוא היכן שסיפור חייך מתחיל'.
השני – 'הדרך היחידה להיות מסופקים היא לעשות את מה שאתם מאמינים שהוא עבודה מצוינת והדרך היחידה לעשות עבודה מצוינת היא לאהוב את מה שאתם עושים', (סטיב ג'ובס)".
פריט מאסט לעיצוב הבית?
"אני חושבת שחובה לשלב בכל בית צמחייה, בין אם מדובר בצמח אמתי או פלסטיק. שילובו של פריט מהטבע בהחלט עושה את העבודה".
טיפ לעיצוב הסלון?
"טיפ קטן לעיצוב הסלון הוא לייצר התאמה נכונה בין כל הריהוט שמלביש את הסלון. חשוב מאוד להחליט על בד וסגנון של ספה, אחר כך להתאים לה שטיח שמחובר אליה באיזשהו אופן, מרקם של בד, צבע, גוון שמתחבר נכוון לספה(לאו דווקא אותו הגוון). ורק אז להתאים כריות, תמונות, כוננית וכו'".
הפרויקט של סיון דנגור – עיצוב בית בסגנון אקלקטי
"הפרויקט שאותו בחרתי להציג הוא הבית שלי בקיבוץ, הכולל את הסטודיו שלי. מדובר בבית בסגנון אקלקטי המשלב בתוכו ריהוט וטקסטיל המגיעים מעולמות שונים ויוצרים יחדיו השפעה ייחודית על האופי והאווירה והבית. בעצם נעשתה כאן בחירה בקפידה של מגוון נגרות, קישוטים, דקורציה, טפטים, לבני פירוק וטקסטיל שנותנים ביטוי מתוחכם לסגנון האישי של יושבי הבית. מדובר בסגנון שהוא בהחלט מאתגר ודורש המון איזון והקפדה בבחירת הפריטים השונים, וזאת בכדי לא ליצור אנדרלמוסיה של ריהוט וגוונים שלא קשורים זה לזה.
מטרת הפרויקט העיצובי הייתה ליצור חמימות ואווירה נעימה בחלל, כאשר הקונספט הרעיוני של הסטודיו הוא להעביר את המסר של בנייה ירוקה, עיצוב במחשבה על הסביבה שבה אנו חיים וחידוד החושים שנותן הצבע הירוק.
תודה רבה לספקים נהדרים:
נגרות :אלי קיווסון
טפטים: טאפיס
כורסה: פלורליס
פרקט: נגב קרמיקה
תאורה: שוק הפשפשים יפו
כיסא משרד מקטיפה ושידת מגירות צהובה. ישראל – saloni
