מהפכת המטבח וקידום מעמד האישה בישראל
המטבח המוכר לנו כיום הוא תוצר של מהפכות שונות בחברה האנושית. אחת המהפכות המרכזיות הינה השינוי במערכת היחסים בין גברים לנשים. עד אמצע המאה העשרים כשמדובר היה בנושא המטבח, ההתייחסות הייתה כאילו לאישה בלבד הותרה הכניסה למטבח. האישה נתפסה כעקרת בית שהייתה אחראית על טיפול בילדים, בישול וכביסה. האישה עבדה במטבח אשר היה מקום סגור בבית ולא היו לה תפקידים רבים אחרים מחוץ לעבודה בבית ובמטבח, הגברים לעומת זאת יצאו לעבוד.
השינוי המשמעותי במעמד האישה, החל כאשר נשים רבות החלו לעבוד מחוץ לבית, תהליך שחל מתחילת המאה העשרים. עד לפני מלחמת העולם הראשונה לא היה צורך במכשירים החוסכים בזמן עבודה במטבח. בבתי המעמד הגבוה היו משרתים, אשר עשו את כל העבודה במטבח. המשרתים של אנשי המעמד הגבוה הלכו ונעלמו בהדרגה בשנות העשרים והשלושים.
תוך כדי ולאחר מלחמת העולם השנייה, הואץ גם תהליך יציאתן של נשים לעבודה מחוץ לבית. הנשים שעבדו החלו לדרוש מטבח יעיל, נעים ומתאים יותר לצרכים, דרישה אליה הצטרפו כמובן גם עקרות הבית. לכן, את השינויים במעמד האישה ליוו גם מהפכות טכנולוגיות, שאפשרו את השינויים הגדולים בעיצוב המטבח ובאמצעי הבישול. השימוש הנרחב בפחם, הביא לאפשרות להחליף את האח הפתוח במטבח. אך המהפכות העיקריות חלו בעקבות המחקר והתגליות של המאות התשע עשרה והעשרים. אלו הובילו לאספקת הגז והחשמל לבית, ואפשרו את התפתחות המכשירים החוסכים בזמן עבודה, כגון: מכונות כביסה ומיבשים, מקררים, תנורים, מדיחי כלים, שואבי אבק, מעבדי-מזון, מיקסר, מיקרוגל ושאר המכשירים, הנתפסים כמובנים מאליהם במטבח המודרני.
בשנות החמישים והשישים רוב הנשים בישראל קיבלו על עצמן את תפקיד עקרת הבית והאמא, נשים שעבדו מחוץ לבית עבדו לרוב במשרה חלקית. בתחילת שנות השישים, התרחב באופן משמעותי שטח המדורים בעיתונות העברית שיועדו לנשים. צמיחתם והתפתחותם המהירה של מדורי הנשים בעיתונות בארץ באותה עת, חלו במקביל להתרחשויות בעיתונות העולם המערבי. התרחשויות אלו השפיעו רבות על המשך תהליך רכישת ההשכלה הגבוהה של נשים ולהיעשותן לחלק חשוב מכוח העבודה היצרני ולפוטנציאל צרכני גדול, שכן מרבית מוצרי הצריכה נקנו אז על ידי עקרות הבית.
ניתן להתייחס לאמצע שנות השבעים כתחילת התפנית במעמד האישה. החלה לחדור בהדרגה המודעות לאי השוויון של נשים, ובמקביל החלו פעולות לשינוי ותיקון המצב. השינוי במעמד הנשים בישראל אשר החל להסתמן כבר בשנות השבעים, התבסס בשנות השמונים, כאשר הגיל הממוצע של נישואין התחיל לעלות אצל גברים ובעיקר אצל נשים וכך גם גיל הולדת הילד הראשון. במקביל חלה התרחבות משמעותית בהיקף ההשכלה הגבוהה של נשים, ובאפשרויות הטיפול בתינוקות וילדים מחוץ לבית.
התרחבות זו העבירה את המהפכה הפמיניסטית בישראל שלב קדימה. כך הוכשרה הקרקע למהפכה איטית אך עקבית גם בשוק העבודה, שכן השכלה גבוהה לרוב מהווה תנאי לקידום בשוק העבודה.
חדירתן של נשים לעמדות מפתח תקשורתיות סייעה רבות לעליית הפמיניזם לסדר היום החברתי והפוליטי בישראל. כתוצאה מהשפעות אלו, החל מאמצע שנות השמונים חלה האצה משמעותית בכניסתן של נשים למסלולים של קריירה מקצועית. במקביל לאיוש עמדות מפתח מקצועיות על ידי נשים, יותר ויותר נשים החלו להתבלט והצליחו להתקדם ולהגיע לעמדות שליטה במקצועות שעד אז נחשבו כגבריים ומסורתיים.
בשנות השמונים חל מפנה במעמדן של הנשים בישראל, גם בשל השינוי הכלכלי שהפך את ישראל לחברת שפע מערבית ולחברה צרכנית. העלייה המהירה ברמת החיים והרצון של החברה הישראלית להדמות למדינות אמריקה המתקדמות האיצו את התחזקות הפמיניזם. הלחץ לצרכנות המוגברת העלה את צרכיה של המשפחה ודרבן נשים רבות לצאת לעבוד מחוץ לבית במטרה לייצר הכנסה נוספת, וכתוצאה מכך צומצם התפקיד המסורתי של עקרת-הבית. בנוסף, יבוא מוצרים ואופנות מחו"ל הצמיח תרבות עירונית, צעירה וקרייריסטית. כמו כן, מוצרי השירות הביתיים נעשו בהדרגה מוצרי צריכה המוניים ותרמו להפחתת הזמן המושקע בעבודות הבית, כאשר הזמן הזה נוצל על ידי נשים רבות לצאת לעבודה במשרה חלקית או מלאה וללימודים. במקביל החלו להעלם חנויות המכולת, שאותם החליפו הסופרמרקטים והקניונים הגדולים, ובכך שונה אופי קניית המוצרים הביתיים מעיסוק שהיה עד אז נשי מובהק, לבילוי משפחתי פופולרי משותף וגם לעיסוק גברי.
נמצא כי החל מסוף שנות התשעים אחוז הנשים העובדות הוא בעלייה מתמדת. בסוף שנות התשעים כמעט מחצית מהנשים עבדו מחוץ למשק הבית. שאר הנשים עובדות כעקרות בית וכאימהות במשק ביתן, ללא שכר. אולם הנשים שעבדו בסוגי משרות שונים ברובן היו גם אלה שנשאו בעול עבודות הבית וגידול הילדים. באותה תקופה נשים מהוות רוב מכריע במקצועות כגון פקידות, חינוך, בריאות, רווחה וסעד. אך הן מהוות מיעוט בולט במקצועות ניהוליים, בתעשיית טכנולוגיית המחשבים, בתעשיות מסורתיות, בשיווק ובמחקר ופיתוח.
העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה מוסברת בין היתר מסיבות של עלייה ברמת ההשכלה, התרחבות מערכת התמיכה הסביבתית באימהות העובדות ושיפור תנאי העסקתן, הרצון להגדיל את הכנסות המשפחה ושיפורים טכנולוגיים המסייעים בניהול משק הבית והחוסכים ידע וזמן רב. הציוד הטכנולוגי בבית, הפך את עבודות הבית לקלות יותר. כתוצאה מכך, נשים יכולות ליטול חלק גדול יותר בפעילויות מחוץ לבית.
כל אלו יחד תרמו לשינוי שחל במעמדה של האישה בארץ, מעמדת עקרת בית המצויה לבדה מרבית היום במטבח לאישה עובדת ואשת קריירה, הנמצאת במטבח במקביל לעבודתה ונעזרת בבני הבית האחרים.
כתוצאה מהשפעתם של השינויים שתוארו לעיל המטבח פסק להיות מקומה של האישה בלבד וגם הגברים החלו לבשל. גם הנשים שיצאו לעבוד וגם אלו שלא עבדו החלו לדרוש מטבח יעיל יותר ומתאים לצרכים שהשתנו. המטבחים הפכו ליחידות מתוכננות, המעוצבות בשיטתיות וסדר, על מנת למנוע מאמץ יתר ובזבוז אנרגיה. המגמה, שהחלה בתחילת המאה העשרים, לחתור לחיים קלים ונוחים וליעילות תפקודית, נמשכת ומתחזקת בהתמדה.
